יהונתן שיוביץ - אינטרסקשיונלטי

 

"נולדתי למסגרות, שמו אותי בתוך מסגרות. החליטו עליי, בלעדיי. באיזשהו שלב המסגרות סגרו עליי. כשאתה יוצא ממסגרת, מקופסה, אתה מרגיש שחרור מהכבלים ומפסיק לנוע ב-ד' אמותיך ומגלה עולם, עולמות. כל מסגרת ששברתי גילתה בי את הרבדים שחיכו להתגלות."

 

יהונתן שיוביץ יליד 1984, חירש מלידה. יהונתן גדל בהתנחלות קרני שומרון, במשפחה דתית שבה כולם שומעים. אנשי מקצוע המליצו להוריו, שלא ילמד את שפת הסימנים כדי שזה לא 'יפגע' בסיכויו להשתלב בחברה. לכן, כל השנים התאמץ ונלחם לדבר ולקרוא שפתיים. 

 

בגיל 19 נתקל יהונתן בפעם הראשונה בשפת הסימנים. לדבריו, זו הייתה הפעם הראשונה שהרגיש חיבור בין המוח לבין הלב והגוף.  זו הייתה 'היציאה' הראשונה שלו מ'הארון', כאשר לא התבייש להצהיר שהוא חירש.

 

היציאה השנייה שלו מהארון הייתה בגיל 23, כאשר פגש לראשונה הומוסקסואל. שניהם הצטרפו לקבוצה של הומואים דתיים שרוצים להיות סטרייטים על ידי קבלת טיפולי המרה. במהלך הטיפולים חברו התאבד. האסון גרם ליהונתן לצאת מ'הארון' ולהצהיר על עצמו כהומוסקסואל.

 

מ'הארון' השלישי יצא יהונתן ביום בו גילה שהוא נשא. יהונתן, שחשב שהוא עומד למות, לא התמהמה לצאת גם מהארון הזה. "אין לי זמן לארון שלישי" אמר יהונתן וחשף את היותו נשא.

 

יהונתן הוא הומוסקסואל מוצהר. עם הזמן עברו הוריו תהליך וכיום הם מקבלים אותו כפי שהוא. משפחתו של יהונתן אינה דוברת שפת סימנים דבר המקשה על התקשורת ביניהם.

​

כיום, יהונתן מנהל את מחלקת 'תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים' בעמותת 'נגישות ישראל',  ומרצה בתרגום שפת הסימנים באוניברסיטת אריאל. הוא מאורס לבן זוגו רון והשניים מתגוררים בחיפה.

 

יהונתן שהיוביץ מראה שאפשר להיות חירש, גאה, דתי לשעבר, טבעוני ונשא איידס בנשימה אחת. "אני בא מתפיסה דתית שאומרת שכל אדם מקבל חבילה, שהוא מסוגל להתמודד איתה".

 

צילום: מירב שדה